המעבדה The Lab

מה חשב שייקספיר על הביקורת הקשה שהופנתה כלפי התיאטרון בזמנו - על הטענה שהוא "מכשף" ומסוכן? דרך יצירתית לגלות זאת היא לקרוא את האופן שבו הוא הכניס את הטענות האלה למחזותיו, ואת האופן שבו הגיב להן במהלך הקריירה שלו. נבחן זאת ב"חלום ליל קיץ", "המלט" ו"הסערה". אורחת: ד"ר רעות ברזילי, מרצה וחוקרת בחוג לשפה וספרות אנגלית, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

קשה לדעת למה התכוון המשורר, ועוד יותר קשה כשמדובר ב"הסוחר מונציה". מה רצה שייקספיר לומר על היחס למיעוט היהודי? נבחן את הפרשנויות האפשריות למחזה, ואת הדרך שבה ההקשרים הישראליים השונים שינו את האופן שבו הוא התקבל. אורחת: ד"ר רעות ברזילי, מרצה וחוקרת בחוג לשפה וספרות אנגלית, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

כל מה שקורה על הבמה נושא משמעות פוליטית - שכתוב קטעים במחזה, בחירת העמדה, קומפוזיציה, פס קול, אמצעים חזותיים... איזו משמעות ניתנה ל"ריצ'רד השלישי" במשך השנים על במות ישראל? אורחת: ד"ר רעות ברזילי, מרצה וחוקרת בחוג לשפה וספרות אנגלית, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

שייקספיר, בעברית, על במה ישראלית. מה קורה כשמעבירים את "המלט" משפה לשפה, מתרבות לתרבות, וממקמים אותו בהקשרים פוליטיים ישראליים? נעקוב אחרי הגלגולים של המחזה על הבמה הישראלית במשך השנים. אורחת: ד"ר רעות ברזילי, מרצה וחוקרת בחוג לשפה וספרות אנגלית, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

תארו לכם עולם שבו שחקן על במה נחשב למסוכן. התיאטרון המסחרי הבהיל את המאמינים האדוקים באנגליה: שחקנים שמטשטשים את הזהות שנתן להם אלוהים, מחליפים זהויות מגדריות, וקהל שנסחף ברגש ובגוף ועלול לסטות מדרך הישר. נשמע את הטיעונים המלאים של מתנגדי התיאטרון. אורחת: ד"ר רעות ברזילי, מרצה וחוקרת בחוג לשפה וספרות אנגלית, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

איזו אנגליה הולידה את שייקספיר והולידה את התיאטרון המסחרי כפי שאנחנו מכירים אותו? נצלול להקשר הדתי-תרבותי שבו שייקספיר יצר. נפתח בשאלה המסקרנת: איך יתכן שהמלוכה נתנה חסות לתיאטרון בזמן שהפוריטנים ירו בו חיצים מכל כיוון? אורחת: ד"ר רעות ברזילי, מרצה וחוקרת בחוג לשפה וספרות אנגלית, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

נתוודע לפועלם של קנגו קומה וקייסקה אוקה – מהאדריכלים הבולטים ביפן, הפועלים כל אחד בגישות שונות זו מזו בתכלית. בעזרת שני מקרי בוחן - האצטדיון הלאומי של יפן ובניין ארימסטון, נחשוף את המתח שבין האדריכלות הממסדית לבין היצירה הפראית והעצמאית. אורח: ד"ר ארז גולני סולומון, מרצה בכיר לתיאוריה ותכנון בבית הספר לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל ובאוניברסיטת וואסדה בטוקיו עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהו תפקיד האדריכלות בתקופה של דלדול, נטישה והתרוקנות? בעידן של "פוסט-צמיחה", שבו החברה היפנית מתמודדת עם התכווצות עירונית ונטישת מבנים, התכנון העירוני נדרש להגדיר את עצמו מחדש. כדוגמה מרתקת לכך, נבקר במקדש רוריקו-אין, המציע פתרון של בית עלמין אנכי בלב טוקיו, בצמוד לתחנת הרכבת העמוסה ביותר בעולם. אורח: ד"ר ארז גולני סולומון, מרצה בכיר לתיאוריה ותכנון בבית הספר לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל ובאוניברסיטת וואסדה בטוקיו עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את תנועת המטבוליזם – אחת מנקודות השיא של האדריכלות המודרנית ביפן. נבחן כיצד אפשר לתכנן את סביבת המגורים והרחובות באופן בר-קיימא, דרך אדריכלות המבוססת על גמישות, דיאלוג עם הטבע והתחדשות מתמדת לצד השתנות הדורות. אורח: ד"ר ארז גולני סולומון, מרצה בכיר לתיאוריה ותכנון בבית הספר לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל ובאוניברסיטת וואסדה בטוקיו עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ירין בר-נוי, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

נחזור בזמן למאה ה-17, לימיה הראשונים של העיר אדו, טוקיו של היום. נכיר את נקודת התפנית שבה עברה יפן מעידן של קרבות לתקופה של שלום, ומאזורי מחיה פתוחים בהרים אל מישורים צפופים שבהם הפרדה מעמדית קשיחה - התשתית שעל גביה צמחה העירוניות היפנית העכשווית. אורח: ד"ר ארז גולני סולומון, מרצה בכיר לתיאוריה ותכנון בבית הספר לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל ובאוניברסיטת וואסדה בטוקיו עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ירין בר-נוי, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהו ארגון עובדים, מהן מטרותיו וכיצד הוא משיג אותן? דרך סיפורה של ההסתדרות – איגוד העובדים החזק והמרכזי בישראל – נלמד על הכלכלה הפוליטית של ראשית המדינה, ונבין כיצד בשנותיה הראשונות היו ההסתדרות והמוסדות הציבוריים של המדינה שזורים אלה באלה כמעט לחלוטין. אורח: ד"ר אסף בונדי, מרצה בכיר ליחסי עבודה וכלכלה פוליטית בחוג לשירותי אנוש, בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

עובדי ועובדות קבלן, שיטת העסקה פופולרית ב 30 השנים האחרונות? מתברר שכבר בשנות החמישים במאה ה-20 אפשר למצוא עדויות לרצון של מעסיקים להעסיק בשיטת מיקור חוץ. השיחות שתועדו בנושא חושפות את התודעה המעמדית העמוקה שלנו, שסוללת דרך להתנהגות מעמדית ומאפשרת ליישמה גם בחוק ובחוזי עבודה. אורח: ד"ר אסף בונדי, מרצה בכיר ליחסי עבודה וכלכלה פוליטית בחוג לשירותי אנוש, בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשני עשורים, שנות ה 90 ותחילת שנות האלפיים, שינויי חקיקה ומדיניות משמעותיים לצד שיתופי פעולה פוליטיים חדשים שרטטו מחדש את מפת הכלכלה הפוליטית בישראל. נכיר את המהלך שהפריד בין קבלת שירותי בריאות בקופת חולים ובין חברות בהסתדרות ואת ההסכמים שנחתמו בין מפלגת הליכוד ובין ההסתדרות. אורח: ד"ר אסף בונדי, מרצה בכיר ליחסי עבודה וכלכלה פוליטית בחוג לשירותי אנוש, בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד משפיעים אירועים ביטחוניים ומלחמות מתמשכות בשלוש השנים האחרונות על הכלכלה הפוליטית הישראלית? האם נכון לראות במלחמות אירוע ביטחוני בלבד המשפיע על הכלכלה ועל התודעה החברתית והיחסים בין קבוצות בחברה? נדבר על עובדים זרים, עובדים פלסטינים מהשטחים וחוקי עבודה. אורח: ד"ר אסף בונדי, מרצה בכיר ליחסי עבודה וכלכלה פוליטית בחוג לשירותי אנוש, בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם אפשר לבנות מכשור טכנולוגי שיודע "להריח" מחלה עוד לפני שמופיעים התסמינים הראשונים שלה? בפרק הראשון נצא למסע בעולמות ההנדסה הכימית ופיתוח חיישני הקצה הזעירים, נבין כיצד הם מאפשרים לענות על השאלה הזאת, ונחשוף את המניע והחזון שהציתו את המחקר כולו אורח: פרופ' חוסאם חאיק, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית וביו-רפואית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

מחלות לעיתים מותירות בגופנו "טביעת אצבע" כימית – תרכובות נדיפות שמשתחררות אל האוויר שאנו נושפים. בפרק הזה נחזור לרעיון עתיק עוד מימי יוון הקלאסית, ונראה כיצד הוא הפך לבסיס לפיתוחו של האף האלקטרוני. נלווה את הטכנולוגיה מרגעי השיא וההצלחה במעבדה, ועד לאתגר הניצב בדרך ליישומה בשטח: המעבר מניסויי מעבדה לניסויים קליניים ויישומי אבחון נגישים ומצילי חיים בבני אדם אורח: פרופ' חוסאם חאיק, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית וביו-רפואית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

ההצלחה של האף האלקטרוני הרימה את הרף והציתה כיווני מחקר חדשים. בפרק הזה נבין איך הותאם האף האלקטרוני לזיהוי 17 מחלות נוספות מלבד סרטן הריאות, ונכיר פריצת דרך משלימה: מדבקת עור חכמה לזיהוי מחלות מדבקות. מדבקה בעלת כושר איחוי עצמי, שמביאה ומנגישה רפואה מתקדמת גם לתושבי הדרום הגלובלי אורח: פרופ' חוסאם חאיק, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית וביו-רפואית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

לאן עוד אפשר למתוח את גבולות הניטור הרפואי? בפרק הסיום נשמע איך פענוח מולקולות שאינן מתנדפות מאפשר למפות מחלות ברמה המולקולרית, ומדוע ניטור מדויק יותר הוא המפתח לטיפול מותאם אישית – כזה הממוקד בתאים החולים בלבד וחוסך מהגוף את מחירו הכבד של טיפול-יתר אורח: פרופ' חוסאם חאיק, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית וביו-רפואית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהו מדע הוויקטימולוגיה, וכיצד הוא משנה את מפת הטיפול בנפגעות ונפגעי עבירה? בפרק הסיום נבחן איך אפשר – ואף הכרחי – לשתף את הנפגעים עצמם בתהליכי מחקר ועבודה מול הגופים הציבוריים, כך שיהפכו מ"נושא מחקרי" לשותפים פעילים בעיצוב שירותי השיקום והמדיניות החברתית אורחת: פרופ' קרן גואטה, ראשת התוכנית לקרימינולוגיה קלינית, במחלקה לקרימינולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאחורי כל אדם המבצע עבירה עומדת משפחה שעולמה התפרק. מאחר שרוב עוברי העבירה הם גברים, בנות הזוג והאמהות הופכות לא פעם לנפגעות השקופות של האירוע. מה עובר על אמא שבנה ביצע פשע? איך החברה מסתכלת עליה? ואיזה מחיר משלמים הילדים שנשארים מאחור? אורחת: פרופ' קרן גואטה, ראשת התוכנית לקרימינולוגיה קלינית, במחלקה לקרימינולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה מביא אדם לעבור על החוק? מאחורי סיפורים רבים של עוברי ועוברות עבירה מסתתרת היסטוריה של טראומה מתמשכת המובילה למסלול חיים מורכב. אם הטראומה עיצבה כך את המציאות שלהם, איך בכל זאת אפשר להתערב, לקטוע את המעגל ולשנות כיוון? אורחת: פרופ' קרן גואטה, ראשת התוכנית לקרימינולוגיה קלינית, במחלקה לקרימינולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

פשיעה אינה רק מעשה של הפרט, אלא תופעה המתרחשת במפגש שבין האישי לחברתי. בפרק זה נחקור את מערכת היחסים המורכבת בין האדם לסביבתו, ונבחן כיצד מערכות השלטון – המשטרה, הרווחה ובתי המשפט – מעצבות את תפיסת הפשיעה, מנסחות נורמות ושומרות עליהן אורחת: פרופ' קרן גואטה, ראשת התוכנית לקרימינולוגיה קלינית, במחלקה לקרימינולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

הדיון בקו-אבולוציה הוביל לדיאלוג חי עם הקהל: פרק זה מביא שאלות סקרניות ותשובות מעמיקות שחותמות את הסדרה. משתתפות: פרופ' תמר קיסר, חוקרת ומרצה בחוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה - אורנים. פרופ' אילת שביט, פילוסופית של הביולוגיה, חוקרת ומרצה בתל-חי אוניברסיטת קרית שמונה שבגליל, עמיתת מחקר בטכניון, יושבת ראש האגודה הישראלית לפילוסופיה. מור קדישזון, חוקרת עצמאית, עורכת ומתרגמת ד"ר אילאיל פרת, מנהלת אגף חינוך ותקשורת מדע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. גל סייג, מדריך, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהדרט. ענת שוהם ואנדרי לפיקוד, צוות ההפקה והתפעול, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. תחקיר, עריכה והגשה: גיל מרקוביץ. הפקה בפועל: טל ניסן. מפיקה: תמר בנימין. עורך ומעצב קול: דימה קרנצוב. טכנאי שידור: שרון לרנר See omnystudio.com/listener for privacy information.

קו-אבולוציה היא אחת התופעות המופלאות בטבע: תהליך בו שני מינים משתנים ומסתגלים ביחד זה לזה ולסביבה לאורך מיליוני שנים, עד ליצירת קשר גלוי ומובהק של תלות הדדית להישרדות. בפרק זה אנו בוחנים כיצד רעיון ההשתנות המשותפת משתקף בתחום האבולוציה התרבותית, ומה כוח השפה בעיצוב חוויית עולמנו. רב שיח המזמין אותנו לבחון כיצד עקרונות אלה של ערבות והסתגלות הדדית יכולים לעצב גם את המרחבים והקהילות האנושיות שלנו. משתתפות: פרופ' תמר קיסר, חוקרת ומרצה בחוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה - אורנים. פרופ' אילת שביט, פילוסופית של הביולוגיה, חוקרת ומרצה בתל-חי אוניברסיטת קרית שמונה שבגליל, עמיתת מחקר בטכניון, יו"ר האגודה הישראלית לפילוסופיה. מור קדישזון, חוקרת עצמאית, עורכת ומתרגמת ד"ר אילאיל פרת, מנהלת אגף חינוך ותקשורת מדע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. גל סייג, מדריך, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהדרט. ענת שוהם ואנדרי לפיקוד, צוות ההפקה והתפעול, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. תחקיר, עריכה והגשה: גיל מרקוביץ. הפקה בפועל: טל ניסן. מפיקה: תמר בנימין. עורך ומעצב קול: דימה קרנצוב. טכנאי שידור: שרון לרנר See omnystudio.com/listener for privacy…

במהלך מיליוני שנות אבולוציה נוצרו צמחים בעלי טקטיקות מרהיבות של חיקוי: הם עוטים צורות, צבעים וריחות של פרחים אחרים ומושכים מאביקים – מבלי להעניק להם צוף או מזון בתמורה. הפרק השני בסדרה צולל אל מיומנות החיקוי והפיתוי בטבע, ועוקב אחר הגבול הדק שבין מניפולציה מזיקה כמו הונאה ומניפולציה לגיטימית, כפי שמשתקפות במעשה האומנותי ובמנגנונים הפיננסיים בחברה האנושית. בהשתתפות: פרופ' יעל מנדליק, חוקרת ומרצה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית. ד"ר טליה הופמן, אומנית-חוקרת, יוצרת וידאו ומיצג, ראש התוכנית לתואר שני באומנות, אוניברסיטת חיפה. איילון בנימין, ממונה על תחום החינוך הפיננסי וההסברה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל ד"ר אילאיל פרת, מנהלת אגף חינוך ותקשורת מדע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. גל סייג, מדריך, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהדרט. ענת שוהם ואנדרי לפיקוד, צוות ההפקה והתפעול, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. תחקיר, עריכה והגשה: גיל מרקוביץ. הפקה בפועל: טל ניסן. מפיקה: תמר בנימין. עורך ומעצב קול: דימה קרנצוב. טכנאי שידור: שרון לרנר See omnystudio.com/listener for privacy information.

החושים הם השער שלנו אל העולם – הדרך שבה אנו תופסים צבע, צורה, צליל וריח. בפרק זה אנו יוצאים מן החוויה החושית הבסיסית ומתמקדים בהיבט האסתטי של תהליכי ההאבקה: מגלים כיצד מנגנוני הפיתוי של עולם הצומח מיועדים למאביקים ובו בזמן מעצבים גם את החוויה והתפיסה האנושית. רב שיח המשלב בין חקר חרקים, פילוסופיה של צלילים וקשרים בטבע, והמעשה האומנותי, שמציע דרכים חדשות לחוות את מנעד החושים שלנו. בהשתתפות: ד"ר זוהר ינאי, אוצר וחוקר באוסף האנטומולוגי, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' עילית פרבר, מרצה בחוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' דפנה קפמן, חוקרת ומרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, אומנית זכוכית ד"ר אילאיל פרת, מנהלת אגף חינוך ותקשורת מדע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. גל סייג, מדריך, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהדרט. ענת שוהם ואנדרי לפיקוד, צוות ההפקה והתפעול, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. תחקיר, עריכה והגשה: גיל מרקוביץ. הפקה בפועל: טל ניסן. מפיקה: תמר בנימין. עורך ומעצב קול: דימה קרנצוב. טכנאי שידור: משה מושקוביץ See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי השפה האומנותית, והאם אפשר לחוות אומנות מבלי להבין אותה? נבקש לפצח את הקוד של השפה האומנותית, ולבדוק כיצד תכנים חזותיים מתכתבים זה עם זה כדי ליצור רשת סבוכה של כוונות, מטאפורות ומשמעויות נסתרות. אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

במשך מאות שנים, השאיפה הגדולה של האומנות המערבית הייתה לחקות את המציאות, להוות חלון שקוף אל העולם. אך מה נדרש מאומן כדי להביט במציאות במבט "נקי" וחלק, נטול פילטרים? בפרק זה נבחן את הגישה הריאליסטית, את גבולות החיקוי (המימזיס), ואת העמדה המרתקת שתופס היוצר מול העולם שהוא מבקש לשעתק. אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד יכולה האומנות להסתכל במציאות כמו בראי ובכל זאת לספק לנו מבט עליה? בעקבות יצירותיהם של פול סזאן, וינסנט ואן גוך ופול גוגן, נראה כיצד הראי האומנותי מפרש את המציאות ומגלה בה אמת עמוקה יותר. אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

דרך עבודתו של מרסל דושאן, ננוע בין שתי דרכי התייחסות של האומנות אל החיים: האומנות כצילום רנטגן שמבקש לחדור מבעד לעור, לחשוף את אבני הבניין של היקום, החיים והנפש, ולתת להם ביטוי חזותי. והאומנות כקיר, אומנות שעסוקה בעצמה ולא במציאות סביבה. אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו חיים בעידן המסך. כיצד ההתבוננות הדיגיטלית משנה את תהליכי היצירה של אומניות ואומנים עכשוויים? וחשוב מכך: איזו מציאות אנושית חדשה צומחת מתוך המפגש הזה? פרק מסכם על השפעות המסך על האומנות החזותית, ועל הרגע שבו הדימוי המשוכפל הופך למציאות עצמה. אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

במציאות הניאו ליברלית שאנחנו חיים בה, כשהההורה הופך לצרכן, בית הספר לספק שירות והילד למוצר – מורות ומורים רבים פוגשים פער כואב בין השליחות שהביאה אותם להוראה לבין מציאות שנמדדת בכלים מסחריים. בפרק הסיום נצלול לחוויות של אנשי החינוך בשטח, ונציג את האפשרות המעשית והעמוקה לשינוי: חונכות מחוללת, שמחזירה את המשמעות, האמפתיה והאדם למרכז. אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה קורה כשמערכת החינוך משעתקת את המערכת הכלכלית? בפרק השלישי נצלול למחירי זליגת הניאו-קפיטליזם אל תוך בתי הספר. נבחן כיצד ערכי השוק ותודעת הצרכנות מעצבים את היומיום של התלמידות והתלמידים, ונשאל את השאלה המתבקשת: אילו ילדים מצליחים לפרוח בתוך המודל הזה, ומי הם אלה שנשארים מאחור ונפגעים מהשיטה? אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

במשך החיים אנחנו פוגשים דמויות שמטביעות בנו חותם עמוק. אלה לא תמיד המודלים הקלאסיים לחיקוי, אלא אותם אנשים שהעניקו לנו תחושת ערך פשוטה ואמיתית. בפרק השני נבין את תפקידן הקריטי של דמויות משמעותיות בהתפתחות שלנו, ונבחן מדוע חיוני שילדים יפגשו דמויות כאלה גם מחוץ לסביבה המשפחתית – במרחב הבית-ספרי. אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך אנחנו לומדים שאנחנו "שווים" ובעלי ערך? בפרק הראשון נכיר את המנגנונים המעצבים את הערך העצמי שלנו – גם שצומחים מתוך יחסים אנושיים קרובים וגם שמוכתבים על ידי מבנים חברתיים וכלכליים. נבחן מה קרה למנגנונים הללו במהלך המאות ה-20 וה-21, וכיצד התהליכים שינו מן היסוד את בתי הספר ואת הקשר שבין מבוגרים לילדים. אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי. רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו. מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור:…

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי. רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו. מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור:…

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי. רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו. מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור:…

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי. רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו. מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור:…

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי. רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו. מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור:…

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי. רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו. מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור:…

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי. רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו. מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור:…

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי. רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו. מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור:…

האם החינוך בישראל במשבר? פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד. פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי. רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו. מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור:…

המעבדה מאחרת את ציונות באי נחת עם פרופ' גלעד שרביט: מה הופך סכסוך לאלימות? מה ניסו יהודים וערבים להשיג בראשית המפגש ביניהם בארץ ישראל, ואיך המטרות האלה התנגשו? והאם אפשר להצביע על רגע אחד שבו הכל התחיל – או שמדובר בתהליך מורכב יותר? ננסה להבין את ראשית האלימות בין יהודים לערבים, ולשאול מה אפשר ללמוד ממנה על המציאות שבה אנחנו חיים היום. אורח: פרופסור הלל כהן מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: GEMINI See omnystudio.com/listener for privacy information.

המעבדה מאחרת את ציונות באי נחת עם פרופ' גלעד שרביט: אחד העם הציע גרסה ייחודית וחשובה של הציונות: לא כפרויקט מדיני של צבא וריבונות, אלא כמהלך תרבותי־רוחני שמבקש לבנות זהות יהודית חדשה. במקום מדינה, הוא מדבר על “מרכז רוחני” בארץ ישראל – כזה שיאחד את העם דרך שפה, ספרות ומוסר. האם ציונות יכולה היתה להיות קודם כל תהליך של תיקון פנימי, ולא פתרון פוליטי חיצוני? וכיצד הציונות ״התרבותית״ של אחד העם שונה מהציונות המדינית של הרצל? אורחת: ד״ר רות קלדרון. See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרופ׳ גלעד שרביט מגיש ההסכת ״ציונות באי נחת״ בכאן הסכתים - מסביר מה דחף אותו לעשות הסכת על ראשית הציונות דווקא ברגע הזה, מה היה הרגע שבו הפכנו לעם במדינת ישראל ואיך זה קשור לכסף, ולמה המהפכה הפמיניסטית דווקא התרחשה בערים ולא בקיבוצים See omnystudio.com/listener for privacy information.

בעידן שבו האוכל מגיע באריזת פלסטיק מהסופר, שכחנו כמה קשה לעבוד את האדמה. החקלאים, לעומת זאת, מרגישים את כל שלבי הייצור. את הפרק האחרון נקדיש לחקלאות ישראלית, נשמע על המאבק לבזבוז מזון בשדות, ועל הדרך להתחבר מחדש לאוכל המקומי שלנו. אורחים: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות וביטחון המזון עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את הרכבה של "צלחת ישראלית מזינה" המבוססת על תוצרים מקומיים הכוללים את כל הערכים התזונתיים הדרושים לגופנו. נשאל איך מבטיחים שלכל אזרח תהיה נגישות אל צלחת כזו, ואיך היא יכולה להשפיע על תופעת בזבוז המזון? אורחות: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה רשתות השיווק מעודדות אותנו לקנות יותר מדי, ומה המחיר שכולנו משלמים על זה? אובדן המזון מתרחש בכל שרשרת הייצור, בפרק הזה נתמקד בנקודה הקרובה ביותר אלינו: רשתות השיווק והקמעונאות. נחשוף את דפוסי המכירה והשיווק שדוחפים אותנו לבזבז, ננתח את ההשלכות הסביבתיות ההרסניות של תרבות השפע, ונשאל מהו תפקידם של המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות, ושלנו, בשינוי כללי המשחק. אורחות: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. פרופ' אופירה אילון, חוקרת ומרצה בבית הספר למדעי הסביבה, ראש המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה. רותם שמאי, מנהלת אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.